מזה זמן מה, חוקרים עובדים על פיתוח אלקטרודות שקופות ומוליכות מאוד עם קלט חומר מינימלי. ישנן דרכים רבות להשתמש בו. רצוי שאלקטרודות חלופיות כאלה יתאימו לתאים סולריים ולרכיבים אופטואלקטרוניים אחרים.
מטרה: למצוא תחליף ל-ITO
המטרה של רוב המחקר מסוג זה היא להחליף אינדיום, שאינו זמין עוד, אשר מעניין במיוחד כמו תחמוצת בדיל אינדיום (ITO) עבור אופטואלקטרוניקה. וגם כדי להפחית את השימוש בחומרים מתאימים אחרים, אך יקרים כגון כסף ככל האפשר.
רלוונטי טכנולוגית ומעניין מבחינת מחיר
בסוף יולי 2015 פיתח צוות חוקרים בראשות פרופ' ד"ר כריסטיאנסן מהלמהולץ צנטרום ברלין (HZB) תהליך המאפשר ייצור אלקטרודה שקופה ובה בעת מוליכה ללא אינדיום ועם שיעור קטן בלבד של כסף. האלקטרודות החדשות דורשות רק 0.3 גרם כסף לכל מטר רבוע של פני השטח. זה בערך פי 70 פחות כסף מאלקטרודות רשת כסף קונבנציונליות - ננו-חוט כסף (AgNW), הדורש בין 15 ל -20 גרם כסף). תוצאת המחקר מהווה אפוא חלופה רלוונטית מבחינה טכנולוגית ומעניינת לאלקטרודות קודמות.
המאמר המלא "אנקפסולציה של רשתות ננו-חוטי כסף על ידי שקיעת שכבה אטומית עבור אלקטרודות שקופות נטולות אינדיום" כבר פורסם בגיליון 16 של כתב העת ננו אנרגיה והוא זמין להורדה בתשלום. מידע נוסף ניתן למצוא גם באתר HZB.
פורסם בכתב העת Nano Energy
מאמר להורדת הפרסום המקורי בכתב העת "ננו אנרגיה" (כרך 16, ספטמבר 2015) בכתובת האתר למטה. (צוות המחקר: מנואלה גבלט, ראלף קידינג, סבסטיאן ו. שמיט, ביורן הופמן, שרה יקלה, מיכאל לאצל, ווק רדמילוביץ', ולימיר ר. רדמילוביץ', ארדמן שפייקר, סילקה כריסטיאנסן)
תחמוצת בדיל אינדיום (ITO)
במשך שנים רבות, מובילת השוק בתחום טכנולוגיית מסך המגע הייתה ITO (= תחמוצת בדיל אינדיום). זהו החומר המועדף כאשר שקיפות גבוהה פוגשת מוליכות חשמלית גבוהה על פני השטח. עם זאת, המשאבים מתרוקנים בהדרגה ומחיר הרכישה גבוה בהתאם, מה שמניע מחקר לחלופות חסכוניות.
